מיינדפולנס ועבודה עם רגשות

Feelings

מיומנויות מיינדפולנס רבות עוזרות לנו להתבונן ברגשות שלנו, להכיר אותם ו"לפעול בחברתם" בצורה מיטיבה ומועילה. אחד הכלים הפשוטים והמאד יעילים לעבודה עם רגשות הוא הכלי של "מחובר / מנותק" או "מחוברת / מנותקת".

 קצת רקע תיאורתי (שאפשר לדלג עליו אם רוצים…):

על פי התפיסה הבודהיסטית (שהיא המקור לכל צורות תרגול המיינדפולנס המוכרות לנו) כל התופעות בעולם, (כולל התופעה המאד מיוחדת שנקראת "אני") מתקיימות אך ורק בתוך הקשר. מחוץ להקשר ותנאים תומכים שום דבר לא יכול לחיות. לעובדה הזאת קרא הבודהא, בלשון הפאלי, אנאתה. העולם הוא רקמה חיה, אנו חלק ממנו: בכל רגע ורגע אנחנו ניזונים מהמון נסיבות ומשפיעים על המון מהלכים ומצבים חדשים.

לתובנה של אנאתה -של חיבור וקשר- יש משמעות רגשית עמוקה. רק כאשר אנחנו מחוברים אנחנו יכולים לחיות, פיזית ורגשית. כאשר אנחנו מנותקים אנחנו בסכנת מוות. כאשר אנחנו מרגישים מחוברים אנחנו מרגישים שותפות, אחריות ומעורבות בעולם סביבנו ולעומת זאת מתחושת הניתוק נוצרים רגשות כגון אכזריות, קורבנות, ביקורתיות וחרדה.

מעבר לכך, לתובנה של אנאתה יש פוטנציאל מרפא, מבריא ומשחרר. הרגע שבו אנחנו מבינים שאנחנו מנותקים רגשית – מעצמנו, מאחרים או ממצבים: הרגע הזה הוא שער לריפוי. ברגע ההבנה אנחנו שוב מחוברים – אנחנו יודעים מה קורה כאן ועכשיו: אנחנו  מחוברים לחיים. ברגע הזה טוב אם נבחר להזכיר לעצמנו למה אנחנו כן מחוברים, מה שחשוב לנו, מי שאנחנו אוהבים, תחושה עמוקה של משמעות.  

העיקרון הבסיסי:

בתוך מגוון רחב של רגשות ותחושות שונים, אפשר להבחין בתחושה בסיסית – שכמו מהווה את הקרקע, עליה צומחים הרגשות השונים.

לפעמים אנחנו מרגישים מחוברים: לעצמנו (אנחנו יודעים מה קורה איתנו – בין אם זה נעים או לא), לאנשים סביבנו (למי שאנחנו אוהבים או למי שאנחנו פשוט פועלים או משוחחים איתם עכשיו), למה שאנחנו עושים (אפילו אם מה שאנחנו עושים חסר חשיבות או משעמם – אנחנו עדיין לגמרי שם).

לפעמים אנחנו מרגישים מנותקים: מעצמנו (אין לנו מושג מה איתנו וגם לא ממש אכפת לנו לברר), מאנשים סביבנו (אפילו הקרובים ביותר), ממה שאנחנו עושים (גם אם זה משהו מאוד מעניין ומשמעותי)

 על בסיס האבחנה הזאת אפשר לחלק את הרגשות לשתי קטגוריות:

בקטגורית ה"מחוברים" נמצאים הרגשות ה"חיוביים" והמיטיבים: אהבה, חמלה, שמחה, עניין, סקרנות והתלהבות, יציבות נפשית, חוסן ואורך רוח.לעפמים מתחושת החיבור עולים גם רגשות קשים: עצב, געגוע, אכזבה.

בקטגורית ה"מנותקים" אפשר למצוא רגשות שאינם מטיבים עמנו, כמו למשל: קנאה, קנאות, חרדה ופחד, אדישות, כעס, פחד ושיעמום.

 אופן התרגול:

את החקירה המדיטטיבית של רגשות, כפי שאני מציעה פה (וזו כמובן רק דרך אחת מני רבות) אפשר לבצע בזמן תרגול מדיטצית תשומת לב (מיינדפולנס). כאשר הכלי מוכר וזמין, אפשר להשתמש בו במצבים שונים, בהם אנחנו מזהים רגש ש"שווה" להתבונן בו לעומק. 

שלבי התרגול:

1. התבוננות: תחילה, לוקחים זמן להתבונן בתודעה, במחשבות וברגשות ברגע ההווה.

2. זיהוי ושיום: כאשר מזהים רגש מסויים – נותנים לו שם: כעס, פחד, אמון.

3. חקירה: שואלים את השאלה: האם הרגש הזה מבוסס על תחושת חיבור או ניתוק?, למה אני מרגישה מחוברת? ממה אני מרוחקת?

ההשתהות עם השאלה, והתשובות שבאות בעקבותיה – מאפשרות לנו לראות בבהירות וללא שיפוט מהו הבסיס הרגשי שעליו אנחנו ניצבים ברגע הזה. לידיעה הזאת יש עוצמה רבה.

4. פיתוח:  קיימים ארבעה רגשות ברורים, שכאשר אנחנו נזכרים בהם ומחזקים אותם בתוכנו, אנחנו מרגישים שוב מחוברים. רגשות אלה מאפיינים את הלב הער והנבון:  כבוד וידידות, חמלה, הכרת תודה ויציבות נפשית. כאשר אנחנו מתרגלים מתוך כוונה לפתח רגשות אלה, אנחנו לוקחים זמן להזכר בכל אותם חלקים של החיים שאליהם אנחנו מרגישים חיבור. טיפוח הרגשת החיבור איננה רק "פלסטר" לטשטש את הכאב אלא פתח לריפוי עמוק. ריפוי של אותה טעות תפיסתית, אותה אשליה מזיקה – שאנחנו חיים במנותק מהחיים שלנו.  

ישנן דרכים רבות לפיתוח איכויות הלב. אני מציעה כאן תרגול קצר שמטרתו להזכיר לעצמנו שוב את אותם היבטים של החיים אליהם אנחנו מרגישים מחוברים. מחוברים בקשר של משמעות, סיפוק, אהבה והכרת תודה. 

תרגול לפיתוח הכרת תודה ושמחה

שב או שכב בתנוחה נוחה והתבונן בנשימה הטבעית במשך מספר דקות. אפשר להרגיש את תנועת הנשימה באיזור הנחיריים או בית החזה, או פשוט לדמיין את עצמך צף על פני הגלים העדינים של הנשימה.

 אפשר לעצמך לחוש, לחוות, להרגיש את כל מה שמתרחש כאן ועכשיו: תחושות, רגשות, קולות. אין צורך לשלוט, לשפוט או לשנות דבר.

אפשר לעצמך להרגע אל תוך הרגע הזה, לפגוש את עצמך בפתיחות וכבוד.

 קח מספר רגעים להרהר בשאלות הבאות:

 מהן נקודות האור בחיים שלי?

על מה בחיים שלי אני מודה?

מהם הקשיים שעליהם התגברתי בהצלחה?

מיהם האנשים היקרים לי?

אילו תכונות בעצמי אני מעריך?

מה באמת חשוב לי?

 

כאשר תהרהר בשאלות הללו יעלו רגשות שונים, מחשבות ותחושות. אפשר לעצמך להשאר קרוב אל החוויה כפי שהיא. אין צורך לשלוט או לשפוט. אפשר לעצמך לשאול את השאלות, ולהמתין לתשובה מתוך כבוד ואיכפתיות.

בכל פעם שהתודעה נודדת למחשבות אחרות, החזר את תשומת הלב אל השאלות, והמתן לתשובות.

 לאחר מספר רגעים, הנח לשאלות ולתשובות.

השאר בתנוחה נוחה, התבונן בנשימה הטבעית.

קח עוד רגע אחד לומר תודה.

תודה לגוף שלי, תודה לתודעה שלי. תודה על מה שטוב.

לסיום התרגול אפשר להרהר בהיגדים הבאים: 

הלוואי שנהיה כולנו בריאים ומאושרים, שמורים ומוגנים.

הלוואי וכל היצורים כולם יחיו בבריאות ואושר, שמורים ומוגנים.

הלוואי שהתרגול שלנו יביא תועלת לטובת כל צורות החיים באשר הן.

כל צורות החיים, ואנו בתוכן. 

3 תגובות “מיינדפולנס ועבודה עם רגשות

  1. קרן ירושלמי

    נהנתי לקרוא! כתבת את זה בצורה מעניינת ובהירה. ועשיו לעיקר לקחת וליישם, תודה, קרן ירושלמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *