מיינדפולנס ועבודה עם מחשבות

Thoughts

 

מחשבות הן אבני הבניין של העולם. לפעמים נדמה לנו שהעולם בנוי מ"דברים" מ"עובדות" מ"אילוצים". אבל אם אנחנו באמת מסתכלים על העולם שלנו, הפנימי וגם החברתי, כלכלי ופוליטי- אפשר לראות שכל מה שאנחנו רואים הוא תוצאה של מארג עשיר ומורכב של מחשבות. למחשבות שלנו יש "בסיס עובדתי" מסויים, אולם בחלק גדול מהמקרים אותו "בסיס עובדתי" איננו חד משמעי והוא ניתן לפרשנויות שונות.

ניקח את הדוגמא המפורסמת של א' שמפליג באגם ולהפתעתו מבחין בסירה שועטת לכיוונו. נראה שהסירה מתקרבת במהירות וההתנגשות קרובה. א' נבהל (כמובן) וחושב לעצמו: "מה האידיוט הזה עושה?, למה הוא לא מסתכל לאן הוא שט?" שניה אחר כך, הסירה קרובה מספיק וא' מבחין שהיא ריקה, אין שם אידיוט שלא מסתכל. אין שם אף אחד. יש שם סירה ריקה, נסחפת מכוח נסיבות. הפחד עדיין שם. אבל המחשבות אחרות, הפרשנת אחרת. גם הרגשות שונים מאלה שהיו קודם. המצב שונה. למרות שבעצם כלום לא השתנה.

 

המחשבות שלנו מכתיבות

* מה אנחנו רואים ומה לא (אנחנו רואים מה שאנחנו מחפשים, מה שאנחנו חושבים שנמצא)

* איך אנחנו מבינים את מה שקלטנו (ברגע שקלטנו רושם הוא זוכה לפרשנות , להבנה, למשמעות: כל אלה הם פירות סוביקטיביים של המחשבה)

* מה אנחנו מרגישים (אנחנו מאמינים שאנחנו חולים ולכן אנחנו חשים חרדה)

* כיצד אנחנו מגיבים (אם משהו מסוכן נשתדל להתרחק ממנו או לגבור עליו)

 

למחשבות יש המון כוח. הן קובעות חלק גדול מן האושר  הסבל בעולם. אושר או סבל שלנו או של יצורים חיים אחרים.

בעזרת מיינדפולנס אפשר ללמוד דרכים

* להכיר את המחשבות שלנו

* להעריך אותן

* להשתמש במחשבות באופן מועיל.

 

אני מציעה מספר כלים פשוטים לעבודה עם מחשבות. בשלב ראשון, כעין תרגול במעבדה, אפשר להשתמש בכלים האלה במהלך תרגול מדיטציה פורמלי: אנחנו יושבים בשקט ומתבוננים בנשימה (או בכל אובייקט אחר) – "צצה" לה מחשבה. אין צורך להשתיק אותה מייד ולהיחפז חזרה אל הנשימה, אפשר לקחת מספר רגעים לחשוב על המחשבה. ואחרי שחושבים על המחשבה אפשר להניח לה. (בחלק גדול מהמקרים אין צורך להניח. כאשר אנחנו חושבים על המחשבה היא מניחה לנו. כי אנחנו כבר עסוקים במשהו אחר. כי החיים המשיכו הלאה, ואנחנו איתם.)

אחרי שלומדים את הכלי הבסיסי אפשר ליישם אותו בכל מצבי החיים – בכל פעם שאנחנו שמים לב שאנחנו חושבים.

 

שלבי העבודה עם מחשבות:

1. לנסח את המחשבה במשפט קצר. לדוגמא:

– ר' היא בהמה גסת רוח.

– לעולם לא אתאושש מהפרידה הזאת.

– אני לא שווה  כלום.

 

2. לשאול שלוש שאלות:

האם המשפט הזה נכון או לא? אמת או שקר?  באופן טבעי, כאשר אנחנו חושבים משהו הוא נראה לנו נכון, מוצדק ומוצק. כאשר אנחנו מטילים ספק במחשבות שלנו נפתחת בפנינו האפשרות לראות דרכים נוספות, להעשיר את נקודת המבט, לשים לב להגזמות, לאי דיוקים, לדעות "מחופשות" לעובדות ועוד. המחשבה על המחשבה יוצרת מרווח. במרווח שנוצר יש מקום לשינוי, למנוחה, לריפוי.

 

האם המשפט הזה נעים או לא נעים? כדאי לראות שלפעמים מחשבות נעימות לנו ולפעמים לא. כאשר אנו מוצפים מחשבות לא נעימות, אנחנו סובלים. לפעמים אנחנו לא שמים לב. כדאי לראות שלא נעים לי לחשוב את המחשבה הזאת, שהיא גורמת לי כאב וסבל. לפעמים אנחנו אבודים במחשבות נעימות (פנטזיות, תכניות או נוסטלגיה). מחשבות כאלה אינן בהכרח אמיתיות או מדוייקות, אך הן מסיבות לנו אושר, נעימות וסיפוק. שווה לראות את זה. מצד אחד, לא כל מה שנעים הוא נכון, ומצד שני לא כל מה שלא נעים הוא מסוכן. כאשר אנחנו שואלים את עצמנו האם המחשבה נעימה או לא, אנחנו מתבוננים בעולם הרגשי שלנו ויכולים לראות כיצד רגשות מזמינים רגשות דומים להם- איך נוצר כדור שלג נעים או כואב. ואם רואים כדור שלג בהתהוותו הוא מאבד את המוצקות הבלתי נמנעת שלו. הוא לא חייב להמשיך להתגלגל ולתפוח: אפשר לעצור את הסיפור, ולהמיס משהו מהכאב.

 

האם המשפט הזה מועיל או לא? השאלה הזאת מזמינה אותנו לחשוב על המחשבות שלנו בראיה מציאותית, חומלת ואחראית. אנחנו לא קורבנות של המחשבות שלנו. אנחנו יכולים להתבונן בהן, לנתח ולהעריך עד כמה הן מועילות.  קחו לדוגמא את המחשבה "עדיף להגיע לשדה התעופה ברכבת ולא ברכב פרטי"  זו לא מחשבה נעימה במיוחד, והיא כנראה דיעה יותר מעובדה ובכל זאת, יש בה תועלת אם אנחנו מתכננים לטוס. שאלת התועלת, כמו השאלות הקודמות, איננה בהכרח חד משמעית. לפעמים יש תועלת במחשבה ולפעמים לא: הדבר תלוי בהמון גורמים, ומה שחשוב זה שלקחתי זמן לשאול, לחשוב על המחשבה.

 

לסיכום, כאשר אנחנו שמים לב למחשבות שלנו מתרחש נס קטן של חופש:

בהתחלה היתה מחשבה.והמחשבה הפעילה אותי רגשית ומעשית. הייתי תוצאה של המחשבה שלי.הייתי קורבן שלה.

רגע אחר כך ראיתי שחשבתי, ניסחתי, התבוננתי. אולי מצאתי תשובות חד משמעיות ואולי לא. אבל נזכרתי בחופש: אני לא חייבת להיות תוצאה של המחשבות שלי. אני יכולה לקחת חלק בתהליך החשיבה שלי. אני יכולה להשתתף בעיצוב העולם שלי. יש לי חלק באושר שלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *